Page 26 - יום ירושלים תשפא
P. 26

‫הרב שבתי סבתו שליט"א‬                   ‫צילום‪ :‬יעקב אפללו‬

                                        ‫ירושלים של מעלה‬

‫רב נחמן‪ ,‬האמורא הבבלי המפורסם‪ ,‬ישב לפני רבי ברמה עליונה מאד‪ ,‬כדברי הכתוב‪:‬‬

‫"ו ַה' ֶה ֱא ִמירְךׇ ַהיּוֹם לִ ְהיוֹת לוֹ לְעַם ְסג ֻלָּה כַּ ֲא ֶשׁר דִּבֶּר לָךְ‪...‬‬  ‫יצחק האמורא הארצישראלי ובפיו סדרת שאלות שהניבו‬

‫וּלְ ִת ְתּךׇ עֶלְיוֹן עַל כָּל ַהגּוֹי ִם ֲא ֶשׁר עָ ָשׂה לִ ְת ִהלָּה וּלְ ֵשׁם‬         ‫)במסגרת תשובות רבי יצחק( את משנתו הסדורה של רבי‬

                                        ‫יוחנן‪ ,‬ראש אמוראי ארץ ישראל )המפגש המופלא הזה וּלְ ִת ְפאָרֶת‬

‫ו ְלִ ְהי ֹ ְתךׇ עַם ָקד ֹשׁ לַה' ֱא‪-‬ל ֹ ֶהיךׇ כַּ ֲא ֶשׁר דִּבֵּר" )דברים כו‪ ,‬יח‪-‬‬  ‫תועד בפרוטרוט בגמרא במסכת תענית )דף ה((‪.‬‬

                                        ‫אחת מן השאלות המפורסמות שנידונה‪ ,‬נגעה לפסוק יט(‪.‬‬

‫כאן נצטט את דברי מהר"מ אלשיך )רבי משה אלשיך(‪,‬‬                                  ‫בספר הושע‪" :‬אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק‪ :‬מאי דכתיב‬

‫)הושע יא‪ ,‬ט(‪" :‬בְּ ִקרְבְּךׇ ָקדוֹשׁ ו ְל ֹא אָבוֹא בְּ ִעיר"‪ ,‬משום מגדולי חכמי ישראל האחרונים‪ ,‬בפירושו לפסוק הנ"ל‬

                                        ‫בהושע‪:‬‬                                 ‫דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר?"‬

‫"בהיות אחדות בהם )באנשי עם ישראל(‪ ,‬שכל בחינת‬                                   ‫ומפרש רש"י‪ ,‬כיצד ייתכן שדווקא כאשר אתה‪ ,‬עם ישראל‪,‬‬

‫שורשי נפשותם ורוחם אשר בשמים מתאחדים‪ ,‬גם המה‬                                   ‫מיטיב את מעשיך‪ ,‬לא יבוא הקב"ה בעיר קדשו?‬

‫תשובת רבי יצחק הכילה חידוש שהפליא מאד את רב כאשר הם "גוי אחד בארץ"‪ ,‬ואז יחוייב דבקות שכינה בהם"‪.‬‬

‫על פי זה כוונת רבי יוחנן תהיה באופן הבא‪ :‬בשלב הראשון‬                                              ‫נחמן‪:‬‬

‫"אמר ליה‪ :‬הכי אמר רבי יוחנן‪ :‬אמר הקדוש ברוך הוא לא יתקבץ עם ישראל פיזית בירושלים המתרחבת והולכת‪,‬‬

‫אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה‪ .‬ואחר כך יגיע השלב השני של איחוד רוחני לשם ה' ואז‬

‫אמר לו ]רב נחמן[ ומי איכא ירושלים למעלה? )האם קיים תופיע השכינה ברמתה הגבוהה ביותר‪.‬‬

                                                                               ‫מושג כזה שנקרא ירושלים של מעלה?( אמר ליה‪ִ :‬אין )כן(‪,‬‬

                                        ‫הנה הפסוק המלא‪:‬‬                        ‫דכתיב )תהילים קכב‪ ,‬ג(‪" :‬י ְרוּ ָשׁלִַים ַהבְּנוּי ָה כְּעִיר ֶשׁחֻבְּרָה‬

‫" ֹלא אֶ ֱעשֶׂה ֲחרוֹן אַפִּי ֹלא אָשׁוּב ְלשַׁ ֵחת אֶ ְפרָיִם כִּי אֵ‪-‬ל אָנ ֹכִי‬                           ‫לָּהּ י ַ ְחדָּו""‪.‬‬

‫ו ְל ֹא ִאישׁ בְּ ִקרְבְּךׇ ָקדוֹשׁ ו ְל ֹא‬                                         ‫גם רב נחמן מכיר את‬

‫אָבוֹא בְּעִיר" )הושע יא‪ ,‬ט(‪.‬‬                                                     ‫הפסוק הזה בתהילים‪ ,‬ובכל‬

‫מוסיף שם רבי משה‬                                                               ‫זאת זו פעם ראשונה שרב‬

‫אלשיך ומייסד יסוד חשוב‬                                                         ‫נחמן שומע על ירושלים של‬

              ‫מאד וזה לשונו‪:‬‬             ‫בשלב הראשון יתקבץ עם ישראל‬            ‫מעלה ולא מקשר ביניהם‪.‬‬
‫"'כי אל אנכי ולא איש'‬                   ‫פיזית בירושלים המתרחבת והולכת‪,‬‬         ‫האם יכול להיות שפתאום‬
‫לשכון בארץ‪ ,‬ואם כן היכן אני‬             ‫ואחר כך יגיע השלב השני של איחוד‬        ‫מתחדשת מציאות לא‬
‫שוכן הלא 'בקרבך קדוש'‪,‬‬                                                         ‫ידועה של ירושלים בשמים?‬
‫כי בקרבך שוכן קדוש שהוא‬                  ‫רוחני לשם ה' ואז תופיע השכינה‬         ‫היכן היא? האם זהו מושג‬
‫באדם שהוא היכל ה'‪ ,‬אך לא‬                      ‫ברמתה הגבוהה ביותר‪.‬‬              ‫רוחני מופשט? אם כן מה‬

‫הארץ"‪.‬‬                                                                         ‫משמעותו כלפינו?‬

‫לפיכך פירוש הפסוק לרבי‬                                                         ‫אין זאת כי אם התגלמותו‬

‫יוחנן )לאור דברי מהר"מ‬                                                         ‫של הפסוק‪":‬לְ ָהבִין ָמ ָשׁל‬

‫אלשיך( יהיה כדלקמן‪:‬‬                                                            ‫וּ ְמלִיצָה דִּבְרֵי ֲחכָ ִמים‬

‫"בְּ ִקרְבְּךׇ ָקדוֹשׁ" – שכינה‬                                                    ‫ו ְ ִחיד ֹ ָתם" )משלי א‪ ,‬ו(‪.‬‬

‫תשרה בקרבך עם ישראל כשאתה מאוחד ומיוחד לה' )זה‬

                                        ‫ייקרא ירושלים של מעלה(‪.‬‬                ‫אחדות האומה‬

‫"ו ְל ֹא אָבוֹא בְּעִיר" – ולא אשרה שכינתי בעיר החומרית‬                           ‫באמרו 'ירושלים של מעלה' אין מתכוון רבי יוחנן לעיר‬

‫נוספת בשמים‪ ,‬אלא לרמה הגבוהה שאליה תגיע ירושלים‪ .‬ירושלים ככה סתם ללא אוכלו ֶסי ַה מתקבצת ומתאחדת )כי‬

‫הקיבוץ הפיזי של אוכלוסיית עם ישראל בירושלים אני משרה שכינתי על אנשים ולא על שטחי ארץ(‪.‬‬

‫לאור פירוש זה יובן היטב הדו‪-‬שיח בין רב נחמן לרבי‬                               ‫המורחבת ללא גבולות כדברי הנביא )זכריה ב‪ ,‬ח(‪ְ " :‬פּרָזוֹת‬

‫ֵתּ ֵשׁב י ְרוּ ָשׁלִַם‪ ,"...‬ישתדרג לאחדות תפקודית של עם ישראל‪ .‬יצחק‪ .‬רב נחמן שואל בפליאה‪ :‬האם יש ירושלים של מעלה?‬

‫או במילים אחרות שאיפה מאוחדת לשאת את שם ה' משיב לו רבי יצחק‪ ,‬כן! אך לא 'ירושלים של מעלה' כמו‬

‫בגאון לעיני כל העמים ו ִּתפקוּד כמערכת מושלמת )דוגמת שהיה נשמע מדבריי‪ ,‬אלא כדברי הפסוק‪" :‬כעיר שחוברה‬

‫לה יחדיו"‪ .‬כלומר האחדות של כל עם ישראל היא היא‬                                 ‫גוף האדם( שבה כל אחד יודע את תפקידו‪.‬‬

‫ברמה גבוהה זו של אחדות‪ ,‬תהיה גם השראת שכינה 'ירושלים של מעלה' – ירושלים בדרגתה העליונה‪.‬‬

                                                                               ‫‪ 26‬יום ירושלים תשפ"א איחוד רבני הציונות הדתית‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31