Page 29 - יום ירושלים תשפא
P. 29

‫הרב דוד תורג'מן שליט"א‬

                                 ‫סגולתו של חודש אייר‬

‫חודש אייר זכה לשמש כמארח של זמני הישועה שאירעו לישראל השומעים‪ ,‬ושב על דבריו שבעוד שבעים שנה ירושלים תחזור‬

                                               ‫לידיים יהודיות!‬  ‫בדור האחרון‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬מדוע דווקא חודש אייר זכה בכך?‬

‫חתנו של רבי דוד‪ ,‬רבי מסעוד אבן כליפא‪ ,‬קיבל במתנה את אותו‬        ‫הגמרא במסכת מגילה דנה מהו הזמן המתאים ביותר לקבוע‬

‫את מקרא מגילה בשנה בה יש שני חודשי אדר‪ .‬בתחילה‪ ,‬סברה השופר מחותנו‪ .‬ובהיותו מן הצופים והמצפים לישועה לקח חלק‬

‫הגמרא שיש לקבוע את הקריאה באדר ראשון‪ ,‬שהרי 'זרירין בישיבות ההסתדרות הציונות‪ ,‬ומעת לעת בביקוריו בארץ הקודש‪,‬‬

                                 ‫מקדימין למצוות'‪ ,‬אך‪ ,‬סוברת הגמרא ש'לסמוך גאולה לגאולה' הוא לקח עימו את השופר‪.‬‬

‫באחת מנסיעותיו‪ ,‬פגש את רבה של ירושלים הגאון רבי אליהו‬           ‫כלל גדול יותר‪ ,‬ועל‪-‬כן‪ ,‬יש לסמוך את גאולת אדר לגאולת ניסן‪,‬‬

‫פרדס זצ"ל‪ ,‬ובאותו מפגש הוזמן גם הרב שלמה גורן הרב הראשי‬                       ‫ולקבוע את חג הפורים באדר שני‪.‬‬

‫והנה הראנו דבר פלא הרב ברנסטיין זצ"ל מבריטניה‪ .‬הרמ"א לצה"ל‪ ,‬ובתום אותה הפגישה סיפר הרב אבן כליפא לרב גורן את‬

‫פסק איך כותבים את המילה אייר )באבה"ע בהלכות גיטין סימן סיפורו של השופר שאיתו‪ .‬החליט רבי מסעוד להפקיד את השופר‬

‫קכו( ‪" -‬אייר‪ ,‬בשני יודי"ן ואם כתב בחד יו"ד‪ ,‬פסול‪ ,‬אם לא בשעת בידי הרב גורן באומרו כי אצלו המקום הראוי ביותר לשמור את‬

                                               ‫הדחק‪ .‬ויש נמנעין ליתן גט באייר‪ ,‬אך במקום הדחק נותנין וכותבין השופר‪.‬‬

‫הרב גורן התרגש מהמתנה‪ ,‬והשיב לרבי מסעוד אבן כליפא‪ ,‬כי‬           ‫בב' יודי"ן"‪ .‬והנה בהגהות רעק"א שם הביא מילקוט שמעוני‪ ,‬ראיה‬

‫שכותבין בשתי יודין‪ ,‬שהרי איי"ר הוא ראשי תיבות של אברהם ימסור את השופר לחמיו "הרב הנזיר"‪ ,‬שגם הוא נקרא רבי דוד‬

‫יצחק יעקב רחל‪ .‬סתם ולא פירש‪ .‬ופירשוֹ הרב ברנסטיין‪ ,‬מדוע הכהן כשם חמיו וגם הוא מתנהג בחסידות ובטהרה‪.‬‬

‫במלחמת ששת הימים הרב גורן יצא עם כוחות הצנחנים לאל‪-‬‬             ‫דווקא רחל? מפני שלאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב הקב"ה‬

‫נשבע לתת את ארץ ישראל‪ ,‬ולרחל אימנו הבטיח ‪" -‬ושבו בנים עריש‪ ,‬שם נפגע הקומנדקר שנסע בו‪ ,‬השופר שלקח איתו נשרף‬

‫בפגיעה‪ ,‬אך הרב ניצל עם ספר התורה בניסי ניסים‪ .‬כשקיבל הרב‬                      ‫לגבולם" והוא פלאות!‬

‫ראיתי להביא כאן סיפור פלאי עתיק‪ ,‬שראיתי לראשונה בספר את ההודעה ממוטה גור מפקד חטיבת הצנחנים‪ ,‬על הפריצה לעיר‬

‫העתיקה‪ ,‬הזדרז הרב גורן להצטרף‬                                                 ‫שיצא זה מכבר להסופר היקר הרב‬

‫לכוחות‪ .‬ואולם‪ ,‬נזכר שאין בידו‬                                                 ‫משה חיים סוויסה שליט"א‪ .‬וכך הוא‬

‫שופר‪.‬‬                                                                         ‫מספר‪ .‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬הגיע‬

‫מיד נזכר בשופר שהפקיד אצל‬                        ‫ככל שנוסיף אחדות – תוסיף‬     ‫לכהן ברבנות בעיר ואם בישראל‬
‫חמיו‪ ,‬והוא נסע אליו במהירות‬                      ‫ירושלים תת כוחה הסגולי לנו‪,‬‬  ‫תלמסאן שבאלג'יר רבי דוד הכהן‬
‫ברכבו באמצע הלילה‪ .‬הרב הנזיר‬                   ‫ומתוך ההודאה על גאולתנו ופדות‬  ‫סקלי זצ"ל )בעל המחבר ‪ -‬שו"ת‬
‫נחרד לשמוע דפיקות חזקות בדלת‪,‬‬                    ‫נפשנו – נזכה לגאולה שלמה‪.‬‬    ‫קרית חנה דוד( ביחד עם רבי חיים‬
‫ובהיותו בתענית דיבור לא הבין את‬
                                                                                                      ‫בלייח זצ"ל‪.‬‬

‫שאלתו של הרב גורן‪ ,‬עד שנזכר‬                                                   ‫באותם שנים‪ ,‬הייתה העיר נתונה‬

‫בשופר הטמון למעלה בספריה מזה‬                                                  ‫תחת שלטונם של קנאים מוסלמים‬

‫כעשר שנים‪ .‬וכך‪ ,‬מטפס הרב גורן‬                                                 ‫שהחריפו את התנכלויותיהם‬

‫על הספריה ומוצא את השופר ואיתו‬                                                ‫ליהודים‪ .‬ובראות חכמי הקהילה‬

‫את צער היהודים‪ ,‬החליטו לארגן מפגש פיוס עם ראשי הקנאים הוא שועט אל העיר העתיקה יחד עם כוחות הצנחנים‪ .‬בשופר זה‬

‫תקע הרב גורן שבעים שנה בדיוק אחר הכרזתו ונבואתו של רבי‬          ‫ביום שישי בשעה שתסתיים התפילה במסגדים בצהרי היום‪.‬‬

                                 ‫היה זה יום שישי כ"ו באייר תרנ"ז‪ ,‬רבי חיים בלייח ורבי דוד הכהן דוד הכהן סקלי זצ"ל‪.‬‬

‫ביום זה בו באו ישראל בירושלים של מטה ‪ -‬שב הקב"ה‬                 ‫סקלי‪ ,‬גדולי עולם שתורתם וחסידותם נודעו בשערים‪ ,‬מלווים‬

‫בראשי הקהל ונכבדיו‪ ,‬ניגשו אל ההמון המוסת בכניסה למסגד לירושלים של מעלה‪ .‬הרב משה צבי נריה זצ"ל ביאר‪ ,‬שירושלים‬

‫המרכזי שבעיר בעת סיום תפילתם‪ .‬המוסלמים‪ ,‬היו בטוחים שהנה ניתנה בידינו רק כאשר היינו באחדות‪ :‬העם בלב אחד‪ ,‬עם צבא‬

‫שוב באו היהודים להשמיע דברי חנופה ושבח על דת האסלאם‪ ,‬אחד ודרך שער אחד; מפני שירושלים היא עיר של אחדות ושלום‪.‬‬

‫ובהיותם דרוכים לשמוע את מוצא פיהם‪ .‬אך‪ ,‬בהפתעה‪ ,‬היהודים "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ‪" -‬עיר שמחברת ישראל‬

‫החלו לצעוק דברי תוכחה וזעקה אל עבר הקהל המוסלמי תוך זה לזה" )ירושלמי(‪ .‬מתוך כך היא עיר התורה שניתנה לישראל‬

‫שהם מעוררים מהומה רבתי "אתם חושבים שירושלים שייכת בהיותם כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬ואורה ‪ -‬זו תורה ‪ -‬נשפעת ממנה‬

                                 ‫לכם"? "היו יודעים כי בעוד שבעים שנה‪ ,‬כעת חיה‪ ,‬ירושלים תשוב לכל קצוות תבל‪.‬‬

‫ככל שנוסיף אחדות ‪ -‬תוסיף ירושלים תת כוחה הסגולי לנו‪,‬‬                          ‫להיות בידיים יהודיות תחת שלטון ישראל!"‪.‬‬

‫ואחר כל זאת‪ ,‬לעיניהם המשתאות של המוסלמים‪ ,‬הוציא רבי ומתוך ההודאה על גאולתנו ופדות נפשנו ‪ -‬נזכה לגאולה שלימה‪,‬‬

‫דוד הכהן שופר מחיקו‪ ,‬ותקע תקיעה ארוכה שהחרידה את בבניין בית קדשנו ותפארתנו‪ ,‬ונשמע קול שופרו של משיח‪ ,‬בב"א‪.‬‬

‫איחוד רבני הציונות הדתית יום ירושלים תשפ"א ‪29‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32