Page 27 - יום ירושלים תשפא

‫הרב דוד סתיו שליט"א‬ ‫צילום‪ :‬עופר עמרם‬

‫"ירושלים לא נתחלקה לשבטים"‬

‫"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" – הרב דוד סתיו שליט"א אנו מזכירים את מלכות דוד לצד החזרת השכינה לעיר‪.‬‬

‫זכינו לחיות בדור שירושלים מתפתחת והולכת בממדים‬ ‫מעמדה המיוחד של ירושלים בהיסטוריה היהודית‬

‫ובהלכה מבוססים על שני יסודות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬זו העיר בה שאין להם תקדים באלפי השנים האחרונות‪ .‬ודווקא מתוך‬

‫קבע הקב"ה להשרות את שכינתו כדברי הרמב"ם )בית שפע הברכה לו זכינו בדור הזה במדינת ישראל בכלל‬

‫הבחירה‪ ,‬פרק ו' הלכה טז'(‪" :‬ולמה אני אומר במקדש ובירושלים בפרט‪ ,‬אנחנו חייבים להתבונן בתשומת לב רבה‬

‫וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא‪ ,‬ובקדושת על תהליכים המתרחשים סביב ירושלים‪.‬‬

‫כשדוד המלך בחר בירושלים כעיר בירתו‪ ,‬לא הייתה זו‬ ‫שאר ארץ‪-‬ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא‬

‫קדשה לעתיד לבוא‪ ,‬לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני החלטה טבעית‪ .‬ההיגיון היה לכהן כמלך בחברון שם שכן‬

‫השכינה ושכינה אינה בטלה"‪ .‬אולם‪ ,‬ירושלים אינה רק מקום שבטו‪ ,‬שבט יהודה ושם היו מוקדי הכוח בטבעיים שלו‪.‬‬

‫המקדש והשראת השכינה‪ .‬בחירת ירושלים כעיר הבירה של בהחלטה אמיצה לחבר בין שבט יהודה לשבט אפרים‬

‫ממלכת דוד אינה מותיר מקום לספק כי מדובר בצעד שיש ובנימין‪ ,‬הוא מעתיק את מרכזי השלטון לעיר ירושלים‬

‫לו אופי מדיני ולאומי ולא רק החלטה בעלת השלכות לבניית השוכנת בין יהודה לאפרים‪ .‬דוד הבין כי אי אפשר להקים‬

‫ממלכה )ואולי גם מקדש( במקום בו יחוש שבט אחד בבית‬ ‫מקום המקדש‪.‬‬

‫וכך אומר הזהר על הפסוק המתאר את בחירתה של והשני ירגיש שם זר‪.‬‬

‫חכמינו אומרים )יומא‪ ,‬יב‪ (.‬כי "ירושלים לא נתחלקה‬ ‫ירושלים בספר מלכים )מלכים א'‪ ,‬ח'‪ ,‬טז'(‪" ,‬מן היום אשר‬

‫הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל לשבטים"‪ .‬המשמעות הפשוטה של היגד זה הוא היא לא‬

‫שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות נכללת במסגרת החלוקה הכללית של הארץ לשנים עשר‬

‫על עמי ישראל"‪ .‬תחילתו של הפסוק נראית מנוגדת לסופו‪ ,‬השבטים שהרכיבו את העם בכניסתו לארץ‪ .‬התוכן הפנימי‬

‫שכן בתחילה מתוארת העיר שנועדה להוות את מקום של היגד הוא כי לא היה שבט שיכל לטעון לבעלות על‬

‫ירושלים‪ .‬היא נחלת האומה‬ ‫משכנו של המקדש ואילו סופו‬

‫מתאר את הבחירה במלך דוד‪ ,‬כולה‪.‬‬

‫הישראלית‬ ‫החברה‬ ‫מה שלכאורה אינו קשור כלל‬

‫מחולקת לשבטים שונים‪ ,‬גם‬ ‫דוד הבין כי אי אפשר להקים ממלכה‬ ‫לעניין‪.‬‬
‫אם לא ניתן ליחסם ישירות‬ ‫במקום בו יחוש שבט אחד בבית‬ ‫וכך ניסח זאת הזהר‬
‫למי משנים עשר השבטים‬ ‫והשני ירגיש זר‪.‬‬ ‫)בתרגום חופשי( " ָפּסוּק זֶה‬
‫ההיסטוריים‪ .‬יש בנו דתיים‬ ‫ֵאין ר ֹאשׁוֹ סוֹפוֹ‪ ,‬ו ְ ֵאין סוֹפוֹ‬
‫וחילונים‪ ,‬ימנים ושמאלנים‬ ‫אם ירושלים תהיה שייכת לשבט אחד‬ ‫ר ֹאשׁוֹ‪ֶ .‬שׁכָּתוּב ל ֹא בָ ַחרְ ִתּי‬
‫וכולי‪ .‬לא כל בני השבטים‬ ‫היא לא תהיה שייכת לאף אחד‪.‬‬ ‫בְעִיר‪ ,‬ו ָ ֶאבְ ַחר בְּדָו ִד‪ַ .‬מה זֶּה‬

‫הללו חשים מחוברים אל‬ ‫עִם זֶה? ו ָ ֶאבְ ַחר בִּירוּ ָשׁלַי ִם‬

‫העיר באותה מידה‪ .‬רבים מבני‬ ‫ָהי ָה צָרִיךְ לִ ְהיוֹת! ֶאלָּא כְּ ֶשׁיּ ֵשׁ‬

‫השבטים לא פקדוה שנים‬ ‫רָצוֹן לִ ְפנ ֵי ַה ָקּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא‬

‫רבות‪ .‬המתבונן ברחובות‬ ‫לִבְנוֹת עִיר‪ִ ,‬מ ְס ַתּכֵּל בָּרִאשׁוֹנ ָה‬

‫בְּאוֹתוֹ ָהר ֹאשׁ ֶשׁ ַמּנ ְ ִהיג ֶאת ָהעָם ֶשׁל ָהעִיר‪ ,‬ו ְאַ ַחר כָּךְ ֶאת בְּנ ֵי העיר ביום ירושלים יראה רבבות חובשי כפות סרוגות‬

‫ָהעִיר‪ ,‬וּ ֵמבִיא ֶאת ָהעָם לְ ָשׁם‪ .‬זֶהוּ ֶשׁכָּתוּב ל ֹא בָ ַחרְ ִתּי בְעִיר‪ ,‬עַד המשוטטים בעליזות בעיר‪ ,‬בני שבטים אחרים ידירו רגליה‬

‫ֶשׁ ִה ְתבּוֹנ ַנ ְ ִתּי בְּדָו ִד לִ ְהיוֹת רוֹעֶה עַל י ִ ְשׂרָ ֵאל‪ִ ,‬משּׁוּם ֶשׁ ָהעִיר ו ְכָל משם‪ .‬חלק מבני השבטים שהיו רגילים לגור בה נטשוה לתל‬

‫בְּנ ֵי ָהעִיר כֻּלָּם עוֹ ְמדִים בִּזְכוּת ָהרוֹעֶה ֶשׁ ַמּנ ְ ִהיג ֶאת ָהעָם‪ִ .‬אם אביב או למקומות אחרים שם יוכלו לחיות את אורח חייהם‬

‫ָהרוֹעֶה הוּא טוֹב ‪ -‬טוֹב לוֹ‪ ,‬טוֹב לָעִיר‪ ,‬טוֹב לָעָם‪ .‬ו ְ ִאם ָהרוֹעֶה בלי להיות מופרעים משלוותם‪ .‬לחלק מבני השבט הדתי זה‬

‫הוּא רַע ‪ -‬אוֹי לוֹ‪ ,‬אוֹי לָעִיר ו ְאוֹי לָעָם! ו ְעַכְ ָשׁו ִה ְס ַתּכֵּל ַה ָקּדוֹשׁ יכול להיראות כסדור נוח‪" .‬תנו לנו את ירושלים וקחו את‬

‫בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם‪ ,‬ו ְעָלָה בִרְצוֹנוֹ לִבְנוֹת אוֹ ָתהּ‪ ,‬ו ְ ֶהעֱ ִמיד בָּר ֹאשׁ תל אביב במקומה"‪ .‬אבל כל האוהב את עמנו ואת ירושלים‬

‫עירנו יודע כי זה אסון‪ .‬ראשית חורבנה של ירושלים ההיא‪,‬‬ ‫ֶאת דָּו ִד"‪.‬‬

‫בחירתה של ירושלים אינה רק בחירת מקום למקדש‪ ,‬היא של בית ראשון ושני ‪,‬הוא בפיצול בין ממלכת יהודה וישראל‪.‬‬

‫אמורה להוות מקום להשכנת הממלכה המאחדת של עם אם ירושלים תהיה שייכת לשבט אחד היא לא תהיה שייכת‬

‫ישראל כולו‪ .‬שני היבטים אלה במעלת ירושלים באים לידי לאף אחד‪ .‬כדי שנוכל להחזיק בה‪ ,‬היא חייבת להיות בלב של‬

‫ביטוי גם בנוסח הברכה של ירושלים בתפילת העמידה בה האומה כולה‪ .‬האתגר הזה רובץ לפתחו של כל אוהב ציון‪.‬‬

‫איחוד רבני הציונות הדתית יום ירושלים תשפ"א ‪27‬‬