Page 27 - יום ירושלים תשפא
P. 27
הרב דוד סתיו שליט"א צילום :עופר עמרם
"ירושלים לא נתחלקה לשבטים"
"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" – הרב דוד סתיו שליט"א אנו מזכירים את מלכות דוד לצד החזרת השכינה לעיר.
זכינו לחיות בדור שירושלים מתפתחת והולכת בממדים מעמדה המיוחד של ירושלים בהיסטוריה היהודית
ובהלכה מבוססים על שני יסודות .מצד אחד ,זו העיר בה שאין להם תקדים באלפי השנים האחרונות .ודווקא מתוך
קבע הקב"ה להשרות את שכינתו כדברי הרמב"ם )בית שפע הברכה לו זכינו בדור הזה במדינת ישראל בכלל
הבחירה ,פרק ו' הלכה טז'(" :ולמה אני אומר במקדש ובירושלים בפרט ,אנחנו חייבים להתבונן בתשומת לב רבה
וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ,ובקדושת על תהליכים המתרחשים סביב ירושלים.
כשדוד המלך בחר בירושלים כעיר בירתו ,לא הייתה זו שאר ארץ-ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא
קדשה לעתיד לבוא ,לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני החלטה טבעית .ההיגיון היה לכהן כמלך בחברון שם שכן
השכינה ושכינה אינה בטלה" .אולם ,ירושלים אינה רק מקום שבטו ,שבט יהודה ושם היו מוקדי הכוח בטבעיים שלו.
המקדש והשראת השכינה .בחירת ירושלים כעיר הבירה של בהחלטה אמיצה לחבר בין שבט יהודה לשבט אפרים
ממלכת דוד אינה מותיר מקום לספק כי מדובר בצעד שיש ובנימין ,הוא מעתיק את מרכזי השלטון לעיר ירושלים
לו אופי מדיני ולאומי ולא רק החלטה בעלת השלכות לבניית השוכנת בין יהודה לאפרים .דוד הבין כי אי אפשר להקים
ממלכה )ואולי גם מקדש( במקום בו יחוש שבט אחד בבית מקום המקדש.
וכך אומר הזהר על הפסוק המתאר את בחירתה של והשני ירגיש שם זר.
חכמינו אומרים )יומא ,יב (.כי "ירושלים לא נתחלקה ירושלים בספר מלכים )מלכים א' ,ח' ,טז'(" ,מן היום אשר
הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל לשבטים" .המשמעות הפשוטה של היגד זה הוא היא לא
שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות נכללת במסגרת החלוקה הכללית של הארץ לשנים עשר
על עמי ישראל" .תחילתו של הפסוק נראית מנוגדת לסופו ,השבטים שהרכיבו את העם בכניסתו לארץ .התוכן הפנימי
שכן בתחילה מתוארת העיר שנועדה להוות את מקום של היגד הוא כי לא היה שבט שיכל לטעון לבעלות על
ירושלים .היא נחלת האומה משכנו של המקדש ואילו סופו
מתאר את הבחירה במלך דוד ,כולה.
הישראלית החברה מה שלכאורה אינו קשור כלל
מחולקת לשבטים שונים ,גם דוד הבין כי אי אפשר להקים ממלכה לעניין.
אם לא ניתן ליחסם ישירות במקום בו יחוש שבט אחד בבית וכך ניסח זאת הזהר
למי משנים עשר השבטים והשני ירגיש זר. )בתרגום חופשי( " ָפּסוּק זֶה
ההיסטוריים .יש בנו דתיים ֵאין ר ֹאשׁוֹ סוֹפוֹ ,ו ְ ֵאין סוֹפוֹ
וחילונים ,ימנים ושמאלנים אם ירושלים תהיה שייכת לשבט אחד ר ֹאשׁוֶֹ .שׁכָּתוּב ל ֹא בָ ַחרְ ִתּי
וכולי .לא כל בני השבטים היא לא תהיה שייכת לאף אחד. בְעִיר ,ו ָ ֶאבְ ַחר בְּדָו ִדַ .מה זֶּה
הללו חשים מחוברים אל עִם זֶה? ו ָ ֶאבְ ַחר בִּירוּ ָשׁלַי ִם
העיר באותה מידה .רבים מבני ָהי ָה צָרִיךְ לִ ְהיוֹת! ֶאלָּא כְּ ֶשׁיּ ֵשׁ
השבטים לא פקדוה שנים רָצוֹן לִ ְפנ ֵי ַה ָקּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
רבות .המתבונן ברחובות לִבְנוֹת עִירִ ,מ ְס ַתּכֵּל בָּרִאשׁוֹנ ָה
בְּאוֹתוֹ ָהר ֹאשׁ ֶשׁ ַמּנ ְ ִהיג ֶאת ָהעָם ֶשׁל ָהעִיר ,ו ְאַ ַחר כָּךְ ֶאת בְּנ ֵי העיר ביום ירושלים יראה רבבות חובשי כפות סרוגות
ָהעִיר ,וּ ֵמבִיא ֶאת ָהעָם לְ ָשׁם .זֶהוּ ֶשׁכָּתוּב ל ֹא בָ ַחרְ ִתּי בְעִיר ,עַד המשוטטים בעליזות בעיר ,בני שבטים אחרים ידירו רגליה
ֶשׁ ִה ְתבּוֹנ ַנ ְ ִתּי בְּדָו ִד לִ ְהיוֹת רוֹעֶה עַל י ִ ְשׂרָ ֵאלִ ,משּׁוּם ֶשׁ ָהעִיר ו ְכָל משם .חלק מבני השבטים שהיו רגילים לגור בה נטשוה לתל
בְּנ ֵי ָהעִיר כֻּלָּם עוֹ ְמדִים בִּזְכוּת ָהרוֹעֶה ֶשׁ ַמּנ ְ ִהיג ֶאת ָהעָםִ .אם אביב או למקומות אחרים שם יוכלו לחיות את אורח חייהם
ָהרוֹעֶה הוּא טוֹב -טוֹב לוֹ ,טוֹב לָעִיר ,טוֹב לָעָם .ו ְ ִאם ָהרוֹעֶה בלי להיות מופרעים משלוותם .לחלק מבני השבט הדתי זה
הוּא רַע -אוֹי לוֹ ,אוֹי לָעִיר ו ְאוֹי לָעָם! ו ְעַכְ ָשׁו ִה ְס ַתּכֵּל ַה ָקּדוֹשׁ יכול להיראות כסדור נוח" .תנו לנו את ירושלים וקחו את
בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם ,ו ְעָלָה בִרְצוֹנוֹ לִבְנוֹת אוֹ ָתהּ ,ו ְ ֶהעֱ ִמיד בָּר ֹאשׁ תל אביב במקומה" .אבל כל האוהב את עמנו ואת ירושלים
עירנו יודע כי זה אסון .ראשית חורבנה של ירושלים ההיא, ֶאת דָּו ִד".
בחירתה של ירושלים אינה רק בחירת מקום למקדש ,היא של בית ראשון ושני ,הוא בפיצול בין ממלכת יהודה וישראל.
אמורה להוות מקום להשכנת הממלכה המאחדת של עם אם ירושלים תהיה שייכת לשבט אחד היא לא תהיה שייכת
ישראל כולו .שני היבטים אלה במעלת ירושלים באים לידי לאף אחד .כדי שנוכל להחזיק בה ,היא חייבת להיות בלב של
ביטוי גם בנוסח הברכה של ירושלים בתפילת העמידה בה האומה כולה .האתגר הזה רובץ לפתחו של כל אוהב ציון.
איחוד רבני הציונות הדתית יום ירושלים תשפ"א 27