Page 30 - יום ירושלים תשפא
P. 30
הרב יעקב שפירא שליט"א צילום :יונתן זינדל פלאש 90
"ושבו בנים לגבולם"
דוד המלך ,המשורר הלאומי שלנו ,אמר" :ע ֹ ְמדוֹת ָהיוּ היהודי כולו.
רַגְלֵינוּ בִּ ְשׁעָרַי ִךְ י ְרוּ ָשׁלִָם" )תהלים קכב ב( .אנחנו זכינו
"עַל חוֹמ ֹ ַתי ִךְ י ְרוּ ָשׁלִַם ִה ְפ ַקדְ ִתּי שׁ ֹ ְמרִים" )ישעיהו סב ו(, ב"ה למה שלא זכו אבותינו ואבות אבותינו ,לאותן שעות
של התעלות הנפש בכניסה לירושלים ולמקום המקדש ,גם החומות הגשמיות וגם החומות הרוחניות" .אני חומה
באחדות אחת דרך שער אחד ,ולא סתם שער אלא שער -זו תורה ,ושדי כמגדלות -אלו תלמידי חכמים" )פסחים
של אריות ,שגבורתם קנויה להם בטבעם )עיין מצוות פז .(.תלמידי החכמים הם אלה הנמצאים בסמוך לדופק
ראיה סי' א( ,כפי מדתו של דוד המלך ,שהיה מתגבר כארי נשמת האומה .הם אלה שזוכים לשמוע בתמידות את
)ברכות ג ע"ב( .גבורת הארי לא מתבטאת רק בכך שדוד "קול ד' בכח" .הם הלב המחבר את כולנו ,את השמים
מתגבר כארי ,אלא יש בו גם את התכונה של "כרע שכב ואת הארץ .דוד המלך ,היוזם של בנין ירושלים ,היה טוב
כארי" )במדבר כד ט( .גם בזמן שהוא מתאפק ,שהוא ראי )ש"א ,טז' ,יב'( ,הוא ידע לתכנן ולאגור ,הוא הגיע
ממתין ומצפה ,כלואות בתוכו התכונות הללו של הגבורה למבוקשו עד לשלב המעשה ,שאותו קיים שלמה.
דוד היה קם בחצות לילה לעסוק בתורה ,ובעלות ועזות הנפש) .עיין שפ"א ויחי תרנ"א( ועכשיו אנחנו זוכים
לשבת יחד ,ת"ח וראשי המדינה ,אלו שאמורים לצאת השחר היו באים אליו חכמי ישראל להתייעץ עמו על "צרכי
עמך מרובים" .השילוב מגדר הפרטיות ולהתרומם
המיוחד הזה של תורה מעל לטובת הפרט,
ומעשה -זו היתה תכונתו בהצהרה משותפת של
ומידתו של דוד ,ומכוחה "אם אשכחך ירושלים"
הוא ישב בניות ברמה "כוחה המיוחד של ירושלים שעושה את כל ישראל
יחד עם שמואל הנביא הוא ,שגם המעשים שיוצאים מן חברים )מדרש תהלים
)זבחים נד ,(:וכשיש תיאום הכוח אל הפועל נובעים מ"קול ד'
בין מלכות שמים לשלטון בכוח" ,מהעוצמות של הכיסופים קכב ד(.
ישראל ,בין ירושלים של
מטה לירושלים של מעלה, הפנימיים" כולנו רוצים להתחבר
מחדש לקול השופר
אנחנו מסוגלים לשמור על שנשמע באותה שעה
חומותיה של ירושלים ,הן בהר הבית ,אל קולה
הגשמיות והרן הרוחניות. של הקריאה "הר הבית
בידינו!" ,לאחר שנים רבות שבהן שלטון זר אסר עלינו
רבנו יהודה הלוי ,שבעצמו זכה לעלות לירושלים, את התקיעה .מדוע נאסרה עלינו התקיעה? כי השופר
הוא סמל לחירות ,לשחרור מעבדות )ע"פ ויקרא כה ט( ,כותב בספר הכוזרי )ה ,כז( "כי ירושלים אמנם תבנה
שהוא אותו 'קול גודל ולא יסף' שהדהד אפילו עד לרוסיה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו
הסובייטית וחדר ללבותינו פנימה .הוא אותו קול שופר אבניה ועפרה" .לכן ,זכו דוד ושמואל הנביא לעסוק בבנין
של הר סיני שנעשה מאילו של יצחק )פדר"א ל( ,מהסמל ירושלים והמקדש ,כדברי רש"י על הפסוק "ו ַיּ ֻגַּד לְ ָשׁאוּל
לֵאמ ֹר ִהנּ ֵה דָו ִד בְּנ ָיוֹת בָּרָ ָמה" )ש"א ,יט' ,יט'( ,ומפרש של מסירות הנפש היהודית של ישראל על ארצו.
רש"י )על פי תרגום יונתן(" :בית אולפנא" ,בית המדרש,
כ"ח באייר – כח .בכל דבר גשמי בעולם ישנן תכונות ששם נמצאים השומרים המעוררים" ,אני ישנה ולבי
שהן בכוח וישנם תכונות שמתגשמות בפועל .כוחה ער -אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא :ריבון
המיוחד של ירושלים הוא ,שגם המעשים שיוצאים מן העולמים אני ישנה מבית המקדש ,ולבי ער בבתי כנסיות
הכוח אל הפועל נובעים מ"קול ד' בכוח" )תהלים כט ובבתי מדרשות" )תנחומא ,תולדות ,יח' יח'( .למילה
ד( ,מהעוצמות של הכיסופים הפנימיים ,כפי שלימדונו שמירה ישנה משמעות נוספת ,חוץ מאשר 'לשמור'
הנביאים בחזונם ,שזהו גם סודו של השופר .על פי חז"ל ,במובן הפיזי ,אלא גם ציפייה ,כמו שנאמר" :ואביו שמר
רוב הנביאים ,אנשי החזון שעמדו לישראל היו אנשי את הדבר" )בראשית ,לז' ,יא'(" ,היה ממתין ומצפה מתי
ירושלים ,מלבד אלו שהופיעו במקום אחר ,ו"שעריך יבא" )רש"י( ,ואלו המצפים והחולמים ,שהם אלו שזוכים
ירושלים" אלו לא רק השערים הפיזיים של העיר ,אלא לראות בבניינה של ירושלים" .בְּשׁוּב ד' ֶאת ִשׁיבַת צִיּוֹן
גם "שערים המצוינים בהלכה" ...הם המצבור הגדול של ָהי ִינוּ כְּח ֹלְ ִמים" )תהלים ,קכו' ,א'(.
"האטום הרוחני" ,השולח פארותיו להחיות את העם
30יום ירושלים תשפ"א איחוד רבני הציונות הדתית
