Page 15 - יום ירושלים תשפא

‫הרב ראם הכהן שליט"א‬ ‫צילום‪ :‬ישיבת עתניאל‬

‫תיקון החברה והציפייה למקדש‬

‫כ"ח באייר הוא יום תחילת הארת ספירת המלכות‪ ,‬שעניינה ומזוקקות לא פחות מהלכות תפילה או שבת‪.‬‬

‫גם בדורות האחרונים‪ ,‬מרן ה'חפץ חיים' עמל ללא לאות‬ ‫השכינה ששורה בתחתונים‪ ,‬בעם ישראל‪ .‬ירושלים היא האופק‬

‫הרוחני שאליו אנחנו נושאים את עינינו‪ ,‬ולכן היא מוטיב כה בלימוד סדר קדשים‪ ,‬מתוך ציפייה עמוקה לבניין המקדש‪.‬‬

‫הוא שלח מכתבים לגדולי ישראל שילמדו בסדר קדשים‪ ,‬וטען‬ ‫מרכזי בכל התפילות‪.‬‬

‫בחריפות כנגד מי שלא לומד קדשים‪ .‬אינני חושב שהחפץ‬

‫חיים היה מנותק מהמציאות‪ ,‬אין לנו בין גדולי ישראל אף‬

‫עובד ה' מורכב משני מרכיבים בסיסיים ביותר‪ :‬האחד אחד שהתמודד כמוהו עם כל שכבות העם והכיר את החיים‬

‫הוא מודעות אמיתית למקום שבו הוא נמצא‪ ,‬הבנת יכולותיו המציאותיים‪ ,‬לא פחות טוב מכל החוקרים קרי המזג‪ ,‬חסרי‬

‫ותפקידיו‪ .‬אבל עובד ה' שלנגד עיניו עומדים רק הסיבוכים האמונה‪ .‬הוא היה מקושר לחיים‪ ,‬התמודד איתם‪ ,‬והבין שתורת‬

‫ואתגרי החיים המקומיים‪ ,‬שאין לו אופק – זו דת חדשה‪ ,‬תורה הגאולה היא האופק של המציאות‪.‬‬

‫חדשה‪ ,‬עולם חסר זוהר‪ ,‬עולם חשוך עם אובדן של כל דבר‪.‬‬

‫האמירה האומללה שכאשר אנחנו רחוקים מבית המקדש‬

‫גם בתקופת מרן הרב קוק המציאות בא"י הייתה רחוקה‬ ‫אין צורך להתעסק בו‪ ,‬היא חוסר הבנה מוחלט‪ :‬המקדש‬

‫מתמודד עם שורשי החיים כולם‪ .‬הציפייה לירושלים ולמקדש מלהיות פשוטה‪ .‬הוא חווה את פרעות תרפ"ט ועוד אירועים‬

‫קשים‪ ,‬אך דבר לא גרם לו להסיר‬ ‫ולהשראת שכינה‪ ,‬אינה‬

‫את מבטו מהאופק הגדול‬ ‫האמירה האומללה שכאשר אנחנו רחוקים‬ ‫התנתקות מהמציאות; להיפך –‬
‫של האמונה בבניין המקדש‪:‬‬ ‫מבית המקדש אין צורך להתעסק בו‪ ,‬היא חוסר‬ ‫היא האופק של המציאות‪ .‬אדם‬
‫"הצפייה לבנין המקדש‬ ‫ריאליסט שחי את המציאות‬
‫ולעבודת הקרבנות היא‬ ‫הבנה מוחלט‪ :‬המקדש מתמודד עם שורשי‬ ‫בלבד‪ ,‬ללא האופק של‬
‫השאיפה היותר אצילית ויותר‬ ‫החיים כולם‪ .‬הציפייה לירושלים ולמקדש‬ ‫"ותחזינה עיננו בשובך לציון"‬
‫עליונה מכל מה שכל רוח עדין‬ ‫ולהשראת שכינה‪ ,‬אינה התנתקות מהמציאות;‬ ‫– לא ימצא כוחות להתמודד‬
‫וכל נשמה שירית עליונה יכולה‬ ‫עם המציאות‪ .‬הוא יגיע לאובדן‬
‫להיפך – היא האופק של המציאות‬

‫לצייר" )שמונה קבצים ב'‪ ,‬כ'(‪.‬‬ ‫מוחלט‪.‬‬

‫אנו נמצאים במציאות מורכבת‪ .‬נכון‪ ,‬הדרך להוביל לבניין‬ ‫כאשר דוד נמשח למלך‪ ,‬מצבו הרוחני של עם ישראל ואף‬
‫המקדש היא דאגה ל'בין אדם לחברו'‪ ,‬חסד ושלום‪ .‬בית הוא‬ ‫חייו הפרטיים היו רחוקים מהשראת שכינה ומבניין המקדש‬
‫לא עניין טכני כי אם מציאות רוחנית‪ ,‬והדרך שלנו להוביל‬ ‫כרחוק מזרח ממערב‪ .‬והנה אנו מוצאים שכאשר דוד המלך‬
‫למקדש‪ ,‬היא ליצור חברה של צדק וחסד‪ .‬אבל בשביל ליצור‬ ‫ברח מחרב שאול הוא הגיע לשמואל‪" :‬ו ַיּ ַגֶּד לוֹ ֵאת כָּל ֲא ֶשׁר‬
‫את המוסר‪ ,‬צריך עולם של קדושה! האם מוסר הנביאים‬ ‫ָע ָשׂה לוֹ ָשׁאוּל ו ַיּ ֵלֶךְ הוּא וּ ְשׁמוּ ֵאל ו ַיּ ֵ ְשׁבוּ בְּנָיוֹת" )שמו"א יט‪ ,‬יח(‪.‬‬
‫העוסק בתיקון חברתי‪ ,‬מוריד מהאופק את עולם המקדש? וכי‬ ‫מקובלנו ש'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'‪ ,‬אך חז"ל דורשים‪,‬‬
‫בגלל שיש חסרון בצדק‪ ,‬לא נשאף למקור הצדק? לא יכולה‬ ‫מתוך הקשבה עמוקה לכתובים‪" :‬וכי מה ענין נויות אצל‬
‫רמה? אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בְּנוֹיוֹ של עולם‪ ,‬למצוא‬
‫להיות עבודת ה' בלי אופק‪.‬‬ ‫מקום לבית הבחירה מן התורה" )זבחים נד‪ .(:‬דוד ושמואל‬
‫לא עסקו רק בדברים ערטילאיים‪ ,‬ברעיונות מופשטים של‬
‫במסכת שבת )לא‪ (.‬מובא שכאשר האדם עולה לשמיים‬ ‫המקדש השמימי‪ ,‬הם עסקו בשאלה מעשית‪ :‬מציאת מקום‬
‫שואלים אותו‪" :‬ציפית לישועה?" ובחידושים המיוחסים לר"ן‬ ‫לבית הבחירה‪ .‬והגמרא אומרת באותו דף שעוד לפני שדוד‬
‫מפרש‪" :‬ציפית לישועה ‪ -‬בימיך"‪ .‬יש אנשים שאומרים שאולי‬
‫בעתיד תהיה ישועה‪ ,‬אבל זה לא רלוונטי היום – אך זה לא‬ ‫היה מלך‪ ,‬כבר היה לו אופק של תיקון עולם‪.‬‬
‫נקרא ציפייה לישועה‪ .‬ציפייה לישועה היא הידיעה שאני‬
‫אעשה את שלי‪ ,‬ויש גם ריבונו של עולם‪ .‬העבודה צריכה להיות‬ ‫הרמב"ם כתב את ספר "עבודה" וספר "קרבנות"‪ .‬מעבר‬
‫על פי עולם השכל‪ ,‬והציפייה והכיסופים והאמונה צריכים‬ ‫לכל הפילוסופיות העמוקות‪ ,‬אין ביטוי אמוני גדול יותר מאשר‬
‫להיות בדרך תמימה‪ ,‬כדוד המלך שאומר‪ָ " :‬שׂ ַמ ְח ִתּי בְּא ֹ ְמרִים לִי‬ ‫אדם שכותב ספר מעשי‪ ,‬וכולל בו את "הלכות מטמאי משכב‬
‫ומושב" ואת "הלכות בית הבחירה"‪ ,‬כשהן מפורטות ומסודרות‬
‫בֵּית ה' נֵלֵך" )תהלים קכב‪ ,‬א(‪.‬‬

‫איחוד רבני הציונות הדתית יום ירושלים תשפ"א ‪15‬‬