Page 4 - יום ירושלים תשפא
P. 4
הרב יעקב אריאל צילום :עופר עמרם
'דגל ירושלים'
יום ירושלים מתאחד עם יום עליית מרן הרב קוק זצ"ל יקום במקום קודשו' ,לעלות בהר ,זה תפקיד קשה ,לטפס
לארץ ישראל ולא מקרה הוא ששני הדברים האלה חלים על ההר ,זה לא קל ,זה דורש מאמץ אדיר .אבל ,יותר
באותו יום .הקשר הוא הדוק .כשבא מרן הרב זצ"ל לארץ קשה זה 'מי יקום במקום קודשו' .להיאחז בהר ,להחזיק
ישראל הוא הניף את 'דגל ירושלים' .משמעות הדבר מעמד בהר אל מול כל הרוחות ,הלחצים ,השגרה ,ומול
הייתה ,בניגוד לאלה שבאו איתו בתקופה ההיא אנשי כל הכרסום ,הרפיון והחולשה ,ואפילו האמירה :מה
'העלייה השנייה' שראו רק את הארץ ,את שיבת עם אתם עושים שם על ההר?! ההרגשה שאתה בודד שאין
ישראל לארץ ,לארץ -תרתי משמע ,הארץ ו'הארציות' .לך 'גב' ,שאתה לא צודק ,שאתה מפריע שאתה מזיק.
הרב ,בלי לנתק ביניהם ,הארץ ודאי' ,סולם מוצב ארצה' ,להיאחז בהר בתנאים הקשים האלה ,מול אויב מבחוץ
אבל' ,ראשו מגיע השמימה' ,צריכים לראות לאן זה מוביל ומול כרסום מבפנים" ,מי יקום במקום קודשו" -זה הרבה
התהליך הזה של שיבת עם ישראל אל ארצו ולארציותו יותר קשה.
שהוא תהליך שעולה מעלה מעלה אל הר הקודש
הצנחנים ,בשליחות הקב"ה ,שחררו את הר-הבית ,אבל בירושלים.
אחר כך הם שוחררו ,כל אחד לביתו .אבל מי שמחזיק
יום שחרור ירושלים היה בשבילנו יום הנפת 'דגל היום בירושלים ,מי שמחזיק היום בארץ ישראל ,מי
ירושלים' על ארץ ישראל ,על מדינת ישראל וכבר בספרי שמחזיק את פירות אותו ניצחון גדול של סייעתא דשמיא,
של אותו נס גדול ,זה לא ההיסטוריה הדברים
מי שעלה בהר ה' ,אלא נכתבו שהחל מאותו יום,
מי שקם במקום קודשו, ישיבת 'מרכז הרב' הוליכה
הישיבה ובנותיה ובנות לעלות בהר ,זה תפקיד קשה ...זה את עם ישראל ,הנהיגה
בנותיה אלה שמכירים בכך דורש מאמץ אדיר .אבל ,יותר קשה אותו ,לתהליך של ישוב
ואלה שלא מכירים בכך, זה "מי יקום במקום קדשו" .להיאחז הארץ על פי התורה.
כל אלה מחזיקים היום את בהר ,להחזיק מעמד בהר אל מול כל
ארץ ישראל. הרוחות..זה הרבה יותר קשה. ארץ-ישראל ישוב
מתחלק לשני חלקים,
במיוחד הרב זצ"ל עד 'יום ירושלים' ומ'יום
שחיבר את הדברים האלה. ירושלים' .ב'יום ירושלים'
התחיל תהליך חדש .אם עד אז ,החלוציות ,ההתיישבות ,המהות של 'דגל ירושלים' היא כ'עיר שחוברה לה יחדיו'
הדגל הזה היה של אחרים שבתודעתם הגלויה התורה לחבר את הדברים ,לא לנתק" .נגע הנתק" ,כי הנתק הוא
לא הייתה נר לרגלם אם כי בלבם וודאי היא הייתה ,מכאן ,דבר אחר .החיבור הוא חשוב ,גם של 'כלל ישראל'.
התהפך הגלגל.
דווקא בימים קשים ,בימי קיטוב ,שנאה ,פילוגים ועוינות,
אני רוצה לספר לכם שפעם הוזמנתי ליד-מרדכי ,דווקא כאן ,רוחו של הרב צריכה להיות שורה עלינו יותר,
קיבוץ של ה'שומר-הצעיר' בנגב .הוזמנתי להרצאה בפני 'דגל ירושלים' חוברה יחדיו ,ללכד יחדיו ,אהבת ישראל,
המורים ,דיברתי על מצוות בני נח ועל תרי"ג מצות .בסוף אהבת ארץ ישראל ,לא לראות את הדברים מנותקים
השיחה אמר לי שם אחד האנשים :דע לך ,אנחנו לא ניתן זה מזה ,אלא לחבר אותם יחד .הכוח הזה של חיבור,
לכם לקחת מאתנו את כתר החלוציות ,זה הכתר שלנו .הוא זה שיביא אותנו לבניין המקדש ,כי בנין המקדש
חינכנו שני דורות על כך שחלוציות וחילוניות הולכים יחד ,הוא" :מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו ,נקי כפים
אתם רוצים ליצור דבר חדש שחלוציות היא דתית ,לא ובר לבב אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה".
ניתן לכם את הכתר הזה .אנחנו נילחם בכם .תבינו עד כשיש ניקיון כפיים ,צדק ואהבת הבריות ,כשאין שנאה
כמה עומק הבעיה .אבל ,האיום הזה לא עוזר .עם ישראל או טינה ,כשאין מי שרוצה ברעת חברו אלא להיפך רוצה
ממשיך בדרכו ,ורוחו של מרן הרב זצ"ל חופפת היום על בטובתו ,בצורה כזאת אפשר לעלות בהר ולהקים אותו,
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ,שמחו את ירושלים כל ארץ ישראל ועל כל מה שהולך כאן.
וגילו בה כל אוהביה ,אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה
אני רוצה לעמוד על נקודה נוספת' .מי יעלה בהר ה' ומי נאמנה" ,עד בא משיח צדקנו ,אמן ,כן יהיה רצון.
4יום ירושלים תשפ"א איחוד רבני הציונות הדתית
